מסע הסברה לניו יורק - ועידת המפלגה הרפובליקנית
בשבוע של ועידת הרפובליקנים בניו יורק שלח משרד החוץ זוג הורים שכולים, אב שכול, פצועת פיגוע שאיבדה בו את ידידה הטוב ומורה לייצג את מדינת ישראל ולשמש כמסבירים מטעמה. בשבוע זה מתרכזים בניו יורק כל רשתות השידור וכל עיתונאי ארה"ב כדי לסקר את הועידה. רבים מהם מוכנים לכסות נושאים המשיקים לועידה ואשר מתנהלים ברקע האירוע העיקרי.
התזמון לא היה מקרי - חשיפה מקסימלית הייתה אחת המטרות.
ההזמנה והיוזמה להגיע לניו יורק באה מצד משרד החוץ, חלק מעבודת הקשר מול התקשורת וחלק מהארגון נעשו על ידי ארגון אמריקאי "The Israel Project ", ארגון זה הוקם על ידי מקצוענים בתקשורת אשר נרתמו לעזרת ההסברה הישראלית כדי לייצג את הנעשה במדינה ולתקן את הנזק התדמיתי שנגרם מכך שהאמריקאים נחשפים רק לתקשורת המקומית דוגמת CNN או NEW YORK TIMES אשר במקרה הטוב אינם מביאים את הדווח האובייקטיבי ובדרך כלל מביאים דווח אנטי ישראלי.
לקראת הבחירות אורגנו שתי משלחות, האחת לבוסטון לוועידת המפלגה הדמוקראטית והשניה לניו יורק לוועידת המפלגה הרפובליקנית. בשתי הערים נערכה עצרת בהשתתפות אלפים ביום לפני פתיחת הוועידה, העצרת נועדה למקד את התקשורת על המסר "Stop Terror, Teach Peace ". המסר הועבר על ידי אנשי ציבור מקומים ועל ידי הורים שכולים שקראו להפסקת הטרור ומורה ישראלית שסיפרה על מערכת החינוך ותפקידה בחינוך לשלום. כל עצרת לוותה בכיסוי תקשורתי.
מדהים לגלות כמה מעט יודע האמריקאי על הנעשה בארץ ועל השפעת הטרור על החיים בה. אין זה משנה אם הוא יהודי אמריקאי או נוצרי או עיתונאי. מכולם בוקע אותו חוסר הידע אותו הצמא, אותו הרצון לשמוע.
בסוף אוגוסט יצאנו לועידת המפלגה הרפובליקנית בניו יורק. המשלחת אורגנה על ידי משרד החוץ הישראלי וארגון "הפרוייקט הישראלי" אשר לקח על עצמו את משימת חיזוק התדמית של ישראל בארה"ב ובעולם. ארגון "הפרוייקט הישראלי" כבר היה מוכר לנו מאז הדיון בהאג על הגדר, לאה השתתפה בסרט שהפיק הארגון ואשר שודר כפרסומות באיזור וושינגטון די.סי. כדי לעורר מודעות לגדר כמחסום בטחוני מציל חיים. ניתן לראות את מבחר הסרטונים באתר של "הפרויקט הישראלי".
הנושא אותו קידמנו בינו יורק היה חינוך, במיוחד הבדלי החינוך בין ישראל לפלסטינאים. אנשי הפרוייקט הישראלי סידרו לנו "גיבושון" תקשורתי שבו עברנו מאירוע לאירוע וממקום למקום חוזרים על הסיפור שלנו שוב ושוב ומעבירים את המסר. נפגשנו עם יהודים מקומים אותם הזמנו לעצרת הזדהות עם ישראל, הוזמנו לאירוע עם הסנטור היהודי קנטור. השתתפנו באירוע של איפק (AIPAC ) ובמסיבת קוקטייל של אנשי הרדיו. ביום שני כאשר התחילה הועידה נכנסנו לתוך המדיסון סקוור גרדן ושם באיזור הידוע בשם "Radio row " התראיינו כמה פעמים שרק הצליחו אנשי "הפרויקט הישראלי" לתזמן לנו ראיונות. קיימנו עשרות ראיונות והגענו לקרוב ל- 28 מיליון אמריקאים דרך ערוצי הרדיו. המסע נחשב להצלחה הסברתית גדולה.
חלק זה של הוועידות היה מעניין לישראלים שכל ניסיונם מסתכם בצפיה בועידות הליכוד או העבודה בטלויזיה. זו חוויה בלתי נשכחת להיות נוכח באולם המדיסון סקוור גרדן בזמן נאומיהם של מקיין או של רודי ג'וליאני ולראות את ההצגה שמעלים האמריקאים בועידה שכל כולה תעמולת בחירות ואשר מקבלת כיסוי תקשורתי בלתי פוסק במשך למעלה משבוע.
אפשר להוסיף לרשימת הדברים אותם כדאי ללמוד מן האמריקאים גם את ארגון ועידת המפלגות לפני הבחירות.
המדיסון סקוור גרדן הפך בימי הועידה ליעד מבוצר שכל הנכנס והיוצא ממנו נמצא תחת פיקוח, נדרשים אישורי כניסה המחולקים לכל חצי יום בנפרד. כאשר בכל פינת רחוב ניצבים שוטרים חמושים וליד כל חנות ודלת ניצב שוטר , האזור בו נמצא האולם מוקף באלפי שוטרים וחיילים, המעבר דרך מגלי המתכות וליד שוטרים עם כלבי גישוש מעביר מסר חד משמעי של רצינות ושל מודעות לנזקי הטרור.
לאחר ניו יורק, נסענו רון קרמן חברי ואני יוסי צור לניו המפשייר להשתתף בטקס מיוחד במינו במקום מיוחד במינו. שם התארחנו אצל הקהילה היהודית המקומית סיפרנו את סיפורנו וערכנו שני מפגשים עם נכבדי הקהילה, יהודים ונוצרים. קיבלנו הרבה מאד אהדה מקהילה שחיה רחוק ממרכז העניינים ועומדת פעם ראשונה מול ישראלים כמונו הבאים לספר על ילדיהםש אינם.
חלקו השני של המסע היה שונה מהקצה אל הקצה, בחלק זה עברנו מהר הגעש הרותח של המדיסון סקוור גרדן בניו יורק לפסטורליות של ניו המפשייר הרחוקה והשקטה. בניו המפשייר מתקיים מזה מספר שנים פרויקט יוצא דופן, פרוייקט "Sister lakes ", אגמים תאומים בין אגם וינפאסאקי (Winepesaki ) בניו המפשייר והכנרת בישראל, כמובן שהכנרת קטנה פי כמה וכמה מהאגם האמריקאי אך חשובה לנו הרבה יותר, בניו המפשייר לבדה יש 900 אגמים. בפרוייקט זה משתפים מידע על איכות המים, מחליפים מדידות בשני האגמים ומנסים ליישם ניסיון שנצבר בשני המקומות.
גם בניו המפשייר המפגשים עם הקהילה המקומית, היהודית והנוצרית היו מלאי אמפטיה וניכר היה שחיכו למפגש מן הסוג הזה זמן רב. ישראלים מועטים מגיעים לאיזור זה של ארה"ב לא כל שכן הורים שכולים. קהילה זו שאירחה מאות משפחות שכולות של אזרחים,כבאים ושוטרים מהפיגוע בניו יורק ביקשה לארח ישראלים ולשמוע איך הם מתמודדים עם הטרור ותוצאותיו.
המסע כלל סדרה של מפגשים עם הקהילה היהודית המקומית ועם אנשי עיתונות,רדיו וטלויזיה. המפגשים נשאו אופי שונה בכל מקום – מפגשים בפני קהילות בבתי כנסת, עצרת פומבית ומפגשים רבים של "אחד על אחד" – בכל המסגרות ניכר רצון גדול לשמוע ולקבל מידע, לשמוע ולעודד.
המשותף לשני חלקי המסע הוא המפגש הבלתי אמצעי של הישראלי עם האמריקאי, במקרה של ההורים השכולים המפגש נתן לצד האמריקאי הרגשה של השתתפות והזדהות, לישראלי אפשרות לחלוק את סיפורו ויגונו עם אחרים.
ברור שיש פתיחות גדולה מאד לקבל עוד ועוד סיפורים ומישראלים שונים ורבים.
בעוד התקשורת מציגה את ישראל כגוליית, הרי שהמגע הבלתי אמצעי עם השכול מציגה את הצד ה"דוידי" של ישראל ואת העובדה שגם ישראל נפגעת, לא סתם סטטיסטיקה יבשה אלא אנשים בשר ודם עם תמונות וסיפורים היוצאים מלב שבור. לא נדיר היה לראות דמעה בעיני השומעים.
השימוש בילדים ובקרבנות על ידי הפלסטינים הוכיח עצמו כאשר תמונות הילד שנורה בנצרים מבלי שברור על ידי מי נורה, הפכו לתמונות השנה. בכל פעם שנפגעים אזרחים וילדים בצד השני כל העולם יודע עליהם אך כאשר נפגעים תלמידי בית ספר באוטובוס בדרכם לביתם מידי מפגע מתאבד החדשות בעולם מדברות על "17 אנשים נפגעו בפיגוע", יבש, סטטיסטי וללא רגש.
עלינו להפוך את הנתון הסטטיסטי לפנים, לסיפורים, לחיים שהוחמצו. לתאר את הקרבנות ואת המשפחות, לתאר את מעגלי הכאב שמסביב למשפחות ואת היקף הכאב הנפרש בארץ.
את זה אנו יכולים לעשות אך ורק בצורה אישית על ידי מפגשים ונוכחות בשטח, רק על ידי הבאת המידע אל קהל היעד המוכן לשמוע.
יהיו לבטח כאלה אשר יטענו ששימוש בשכול מוזיל או מבזה את השכול, ולכן לא ראוי להשתמש בשכול בצורה כל כך בוטה.
אני טוען כי השכול משמש כלי הסברה פנימית וחיצונית מאז ומתמיד ולכן עלינו לנצלו. אנו מחוייבים להשתמש בכל כלי העומד לרשותנו במלחמה על חיי ילדינו שנותרו, במלחמה על חיינו בארץ הזו, במלחמה על חיים שפויים.
אני באופן אישי אלך עד קצווי עולם כדי לספר אפילו לאיש בודד שיהיה מוכן לשמוע על ילד כמעט בן 17 ושמו אסף אשר לא יזכה לחיים ארוכים וטובים ואשר שילם בחייו על אזלת ידו של העולם הנאור לעצור את הטרור.
לדעתנו, ייטיב לעשות משרד החוץ אם יעבה את רשת ההסברה על פני כל ארה"ב והעולם כולל בקהילות הקטנות ובמקומות הפחות מרכזים, גם שם יש אנשים צמאים למפגשים וגם שם אהדה לישראל חשובה. גם מקהילות אלו יוצאים צעירים לאוניברסיטאות גם שם יש עיתונאים מקומיים אשר ישמחו לכסות ביקורים חריגים כאלה אשר מהווים שבירה מעניינת של השגרה היום יומית והדיונים הרגילים על צלילות ואיכות המים באגם.
שילוב של המערך הקונסולרי של משרד החוץ וארגונים דוגמת הפרוייקט הישראלי אשר יעבדו בהנחייתו ביחד עם מתנדבים מקרב קהילת השכול יכולים לתרום רבות להעלאת המודעות והאהדה לנושא הישראלי.
יוסי צור : Yossi@Blondi.co.il .
אירוע הפתיחה - פגישה עם עיתונאים
 ההזמנה לאירוע הפתיחה של השבוע, על סיפונה של יכטה ברציפים שבמערב מנהטן. הוזמנו עיתונאים רבים איתם דיברנו עלינו על העצרת המתוכננת ועל השבוע כולו. |
 הלוגו של "הפרוייקט הישראלי" |
 הקונסול של ישראל בניו יורק אריה מקל נשא דברים לפני עשרות המבקרים שהגיעו לאירוע |
|
 רון קרמן עם כתבת רשת FOX ריטה קוסבי |
 יוסי נפגש עם הכתב והשדר .... |
|
במפגש לאה פגשה מוציאה לאור ששמעה ממנה את סיפורה: Dear Lea, It was a pleasure to meet you at the Israel Project event a week ago... As promised, I would like to mail you a copy of our publication, which caters to young Jewish professionals in Manhattan. Is there an address to send it to? You can also check out our website at www.nyblueprint.comthank you, Miriam |
|
עצרת ההזדהות על ישראל בברוך קולג' במנהטן
 |
 |
||
| ביום ראשון הגיעו פעילים של ארגונים יהודים רבים לעצרת המתוכננת. העצרת נועדה לתמוך בישראל, לקרוא להפסקת הטרור וכן להסביר על ההבדלים במערכת החינוך בין ישראל לפלסטינים. משתתפי העצרת החזיקו שלטים וכן את תמונותיהם של חללי הטרור. | |||
 |
 |
 |
|
|
הארגונים היהודים הגיעו מצויידים באביזרים למכירה כמו חולצה של "הפרוייקט הישראלי", ארגון אחר הגיע עם תליון שבתוכו אדמת ישראל מהאיזורים השונים מהצפון ועד הנגב. נתלו תמונות וכרזות כדי להכין את המקום לעצרת. |
|||
 |
 |
||
|
צוות המתמחים המדהים של ג'ניפר מהפרוייקט הישראלי ניהל את קבלת האנשים ועסק בכל הניהול של המכירות והעזרה. |
|||
 |
לעצרת הגיעו שני זמרים המוכרים מאד לקהילה הזוג הוא איבן וירון (Evan & Jaron ), בתמונה יוסי ורון עם ירון. | ||
|
|
 |
| אנחנו עלינו לבמה בזה אחר זה לשאת דברים ולספר לקהל את סיפורנו, לאחר כל נאום כזה הונחו אבנים על הדוכן, לאחר הטקס לקחנו את האבנים שהנחנו ההורים והמלווה האמריקאי והנחנו אותם על קברו של אסף בישראל. כך שבין האבנים הרבות ישנן שלוש אבנים מניו יורק וכן שתים שהבאתי מהחלק השני של הביקור מהאגם בניו המפשייר. | |
 מייקל מילר נשיא ה-JCRC בניו יורק, התאחדות הארגונים היהודים. |
 ג'ניפר לזלו-מזרחי מייסדת וראש הארגון "הפרוייקט הישראל" |
 אריה מקל הקונסול בניו יורק |
 חברנו רון קרמן, אביה של טל קרמן. |
|
האבנים שהונחו על הדוכן על ידי כל משתתפי העצרת |
|
 בערב התקיים האירוע המרכזי של איפק (AIPAC) באירוע נכחו מאות אנשים, הנואם המרכזי היה ראש העיר ניו יורק לשעבר, רודי ג'וליאני, חביבם של היהודים ואפשר היה לראות זאת בשאגות ובקריאות לעברו. |
 בבוקר ג'ניפר הקימה אותנו ב-5:30 כדי לדבר בתוכנית הבוקר של CBS בניו יורק, הגענו לאולפנים וקיבלנו ראיון קצר על הקורות אותנו ועל מטרות בואנו לניו יורק. בתמונה יוסי ולאה, ג'ניפר והיחצ"ן של הפרוייקט הישראלי בניו יורק. |
 בערב הגענו לאירוע - מסיבת קוקטייל של שדרי הרדיו שהגיעו לועידה הרפובליקנית, פגשנו את גורדון לידי (G. Gordon Liddy) שדר רדיו פופולרי שמתגאה בכנפ"צ הישראלים שהשיג בקורס צניחה בתל נוף. הוא הולך איתם בכל עת גם על חליפות כמו שניתן לראות בתמונה. |
 במסיבה גם פגשנו את סטיבן בלדוין, אחיו הצעיר של השחקן אלק בלדוין. סטיבן הוא חוזר בתשובה, נוצרי אדוק שבא לועידה לקדם את בחירתו של ג'ורג' בוש. |
 רון מתראיין |
המבצע המסובך ביותר היה להשיג אישורי כניסה, בכל פינת רחוב עמדו עשרות שוטרים חמושים באזיקונים, מוכנים לקראת כל אנרכיסט שיבוא וינסה להיכנס לוועידה לאחר מאמצים מרובים הצליחו אנשי "הפרוייקט הישראלי" להשיג לנו אישורים וכולנו נכנסנו לאולם המדיסון סקוור גרדן לסדרת ראיונות הרדיו. |
|
|
 יוסי ולאה מתראיינים אצל גורדון לידי. |
|
|
|
|
בערב מגיעים כל הנציגים לאולם ומתחיל הבידור והנאומים, גם אנחנו ישבנו בקהל לראות ולשמוע, חוויה מעניינת ביותר. |
 רון עם צוות "הפרוייקט הישראלי" בתוך האולם באחד מאינסוף סיורים לצוד עוד עיתונאי ועוד שדר ולחלק עוד כמה ניירות עמדה. |
|
|
כאשר ביקרתי בניו יורק עם משפחה אחת נפגשתי עם ג'ף שטייר שפעיל גם במסגרת "משפחה אחת" כאשר ירדתי למרכז אולם המדיסון סקוור גרדן נתקלתי בו במקרה. בתמונה מימין מונצח המפגש. Hi Yossi, One of these pictures did't come out so well, I think it is because I downloaded to a MAC..not sure. Yasher Koach on your trip here. You must be exhausted with all this travelling. I hope your visit is a success. How much longer will you be here? where will you be? I am away this shabbat, but would love to have you to my home for shabbat if you are still here the following week. Thanks Jeff Jeff Stier, Esq. Associate Director, American Council on Science and Health Please bookmark http://www.acsh.org & http://www.acsh.org/factsfears/ For links to my current articles, please see: http://www.acsh.org/about/staffID.2/staff_detail.asp
|
 מייד כשהגענו לניו הפשייר לאחר נסיעה במכונית של כ-6 שעות מניו יורק הגענו לכנס בבית הכנסת המקומי כדי לפגוש את הקהילה המקומית ולספר להם את סיפורנו, בקהל היולא רק יהודים אלא גם מנהיגי הקהילה הנוצרית במקום. |
 רון מדבר לפני האנשים. |
 |
 למחרת יצאנו לטקס שבגללו הגענו. המקום אליו הגענו שוכן ליד אגם ענק בשם אגם וינפסאקי. אגם זה והכנרת הם אגמים אחים (באנגלית - אחיות - Sister lakes ). מידי שנה משווים תוצאות מדידות מים בין הכנרת ובין אגם וינפסאקי בניו המפשייר. את המדידות עושים אנשי האוניברסיטה המקומית והנתונים נרשמים על לוח להשוואה בין האגמים ובין השנים. אנו התכבדנו ביצירת הקשר והעברת המידע בין אנשי הכנרת והמקומים. |
 יוסי מתראיין לערוץ 9 המקומי ומספר על אסף. |
|
 תמונה קבוצתית: משמאל הלל קונסול ישראל בבוסטון, ג'ים ברייבר יוזם תוכנית אגמים תאומים, יוסי, ג'ים מהקהילה בבוסטון ומימין הפרופסור מאוניברסיטת ניו המפשייר האחראי לאגם, למדידות ולאיכות המים. |
 חולצה שהופקה לכבוד האירוע, עליה סמל "אגמים תאומים" |
 אחה"צ יצאנו עם הסנטור הדמוקרטי של מדינת ניו המפשייר דיק סווט לסיור באגם, הסנטור לקח אותנו בסירתו, הסנטור שגר ליד האגם מאז נולד מכיר כל מפרץ וכל גל וכך היה לנו סיור מודרך מלא של האגם הענק שלוקח למעלה משעה לחצות אותו. |
 לאחר השיט עם הסנטור דיק סווט אשתו של נציג קק"ל בבוסטון והלל הקונסול בבוסטון. |
 לפנות ערב התקיים אירוע קבלת פנים במלון אליו הגיעו הסנטור דיק סווט, ראשי הערים המקומים, מפקד המשטרה ועוד. להם הוצג נושא "אגמים תאומים" |
 ג'ים הציג את ההיסטוריה של התכנית ואירועים שנערכו בעבר. |
|
תעודה זו ניתנה לנו על ידי ראש העיר של לקוניה - העיר על האגמים - התעודה מכריזה על ה-1 לספטמבר 2004 כיום הסביבה של אגמים תאומים. כל שנה ביום זה יהיה טקס אשר משמר את הקשר בין האגם בניו המפשייר לכנרת שלנו. |
|
|
מאמרים בעיתונות המקומית על ביקורנו בניו המפשייר |
|
|
|
|
 |
 |
|
|
|
|
לינק למאמר: http://www.citizen.com/September2004/09.01.04/news/laconia_09.01_04c.asp |
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמר נוסף על הביקור: http://www.theunionleader.com/articles_showfast.html?article=43334 |
|
דף הבית חייו ספר מבקרים קישורים הספדים מכתבים תמונות מהעיתונות
